הגוף זוכר

ימים מורכבים עוברים על כולנו, חלקנו חווים את האיום יום יום שעה שעה, חלקנו חווים את האיום מרחוק יותר,  אנו חשופים לפרטי האירועים דרך רשתות התקשורת השונות, אנשים בתקופות כאלה בדרך כלל נמשכים למידע שזורם מכול מקום אפשרי, אנו מוצפים בפרשנויות, תסריטים, דיווחים ישירים, הכול פתוח, מה שברור , שמה שמתרחש, משפיע על כולנו בדרך זו או אחרת, אנחנו סופגים לתוכנו ערימות של אינפורמציה, תחושות ורגשות,

מה קורה לנו כשאנחנו רואים פגיעה באנשים, כשאנחנו עדים לאלימות?

מה קורה לנו בגוף-בתחושות,איזה רגשות זה מפעיל-אולי זיכרונות? אנחנו לא נשארים אדישים למראות, בוודאי לא כשאנחנו נמצאים בעין הסערה, ממש חווים את הפחד מפגיעה , מאי הוודאות מה יקרה בעוד שניות ספורות,

 המערכת הפסיכולוגית – פיסיולוגית שלנו , קולטת, ואוצרת בתוכה את המידע שהתקבל מהחשיפה לאירועים אלה, המידע הזה נשמר , מאוחסן במערכת העצבית-גופנית, ישנה מאין צריבה פנימית של כל מה שהחוויה מכילה, ואנו ממשיכים הלאה, כעבור זמן, אנו יכולים להיתקל באיום כזה או אחר, והמידע שנשמר במערכת שלנו, שולח איתותים ומפעיל את המנגנונים הפנימיים שלנו, אז אנו יכולים לחוות התקפי חרדה, פחדים, תגובות פיזיולוגיות-סומאטיות, אי מסוגלות לתפקד בערוצים השונים של החיים , ולא לקשר את התגובות האלה למקורן האמיתי , זה יכול להיות מהרמה הנמוכה של תגובה ועד לשיתוק מוחלט ואי תפקוד.

מטופל שלי  שהיה בעת התקפת הסקאדים ב1990 בן 4, זוכר את עצמו כילד קטן עומד עם הברדס מול המראה מביט בעצמו בפחד, רק המחשבה על אזעקה העלתה בו חרדות וזיכרונות לא נעימים, עד כדי רצון להסתגר בבית ולנטרל את עצמו משגרת חייו.

איך זה קורה שטראומה נצרבת ומאוחסנת בגוף?

מערכת העצבים שלנו אוגרת ומאחסנת מידע מהסביבה החיצונית וממצבנו הפנימי, מערכת זו מעבירה מסרים ומפקחת על פעולותינו ותחושות גופנו, באופן רגיל ה"מוח החושב" מפקח על ה"מוח הרגשי" ועל ה"מוח הקדום" הוא קולט ומעבד את המידע ומקבל החלטות, כשאנו נמצאים תחת איום אנו פועלים ברמה בלתי מודעת, המוח הרגשי שלנו מופעל, הוא משחרר הורמוני לחץ, הגורמים לגוף לנעול תפקודים שאינם משמשים אותנו בשעת חירום, בזמן זה המוח הקדום שולט, ומפעיל את תגובות ההישרדות הנמצאות מעבר לטווח המחשבה המודעת, המוח הזה מחליט על אחת משלוש תגובות: תקיפה, בריחה, או קפיאה.

תגובת הקפיאה הינה הסיבה העיקרית לסימפטומים של טראומה בבני אדם, כשאנו בורחים או תוקפים, ישנה פריקה של אנרגיה , פעולה חיונית לבריאותנו, כשאנו במצב של קפיאה, האנרגיה מצטברת ונותרת תקועה במערכת העצבים שלנו, חיות בדרך כלל מבצעות פריקה לאחר אירוע טראומתי מאחר והן חסרות, או שהחלק של הניאוקורטקס ,אינו מפותח אצלן כמו בבני אדם, (להעיר את הנמר, פטר לוין)(מעבר למערבולת הטראומה אל מערבולת ההחלמה, ג'ינה רוס)

מודעות, הקשבה, ונוכחות, כלים הנמצאים זמינים לנו ויכולים לעזור לנו להתגבר על השרשת המידע והאנרגיה בגוף-נפש שלנו, כשאנו יכולים להיות עדים לתהליכים הפנימיים שעוברים עלינו, כשאנו יכולים להתבונן ולהקשיב לתחושות , לרגשות, לתגובות, מתוך מודעות מקבלת מיטיבה, שאינה ביקורתית, בסביבה חיצונית תומכת, מעגנת, מקשיבה, שם יכול להתרחש תהליך של ריפוי.

כדאי ורצוי לטפל בעצמנו כמה שיותר קרוב לאירועים כדי שלא תשתרש בתוכנו אותה אנרגיה כלואה שתמשיך להתבטא אחר כך בחיים שלנו.

"כל מה שמגביר, מצמצם, מגביל או מגדיל את כוח פעולתו של הגוף, מגביר מצמצם,מגביל או מגדיל את כוח פעולתה של הנפש. וכל מה שמגביר מצמצם, מגביל או מגדיל את כוח פעולתה של הנפש, מגביר מצמצם, מגביל או מגדיל את כוח פעולתו של הגוף. "(שפינוזה, 1677-1632)

גוף ונפש קשורים אחד בשני ומשפיעים אחד על השני, מודעות והקשבה לשניהם, תעזור לנו לשחרר את עצמנו מכבלים, ותאפשר לנו למצוא בתוכנו את הידיעה, הקצב והזרימה הנכונה בכל עת.

לאור ההתרחשויות אני רוצה לתת מהידע שלי ולעזור לאלה מכם שזקוקים לכך:

• ·       אני מצרפת קישור להנחיית תהליך של "פינוי מרחב" שמתאים להרגעה, הקלה, מציאת מקום יותר רגוע, מאפשר להניח לרגע את המשא הכבד שעל הגב,
• ביום חמישי בבוקר אני עורכת שיחת ועידה חינמית בסקייפ, ברוח ההתמקדות, מתאים לכל מי שרוצה להירגע, להיות במרחב מאפשר ובטוח, לשתף,

            בשיחה אדריך תהליך הקשבה פנימה, אתן טיפים להתנהלות בזמן לחץ, נשתף ונקשיב.

            מתאים לכאלה שלא יודעים התמקדות וגם לאלה מבינכם שמתמקדים.

            השיחה תיערך בין השעות 11:30-13:00

           אם אתם רוצים להשתתף שלחו לי מייל ובו שם הסקייפ שלכם.

כמה טיפים להתמודד עם המצב:

• הימנעו מישיבה ממושכת ליד מקורות המדיה השונים, אם אתם ממש חייבים קבעו לעצמכם זמנים קצובים במשך היום (זוכרים מה שאנחנו עושים לילדים ..מחשב, טלוויזיה)
• עשו לעצמכם דבר קטן נעים במהלך היום(אמבטיה טובה, קפה טוב, מפגש עם חבר, ספר טוב,..)
• חשבו על משאבים חיצוניים שתומכים בכם, והתחברו אליהם
• שבו לרגע עם עצמכם וחשבו על מקום בטבע שאתם אוהבים שמרגיע אתכם, זה יכול להיות מקום מוכר או דמיוני, שימו לב לתחושות בגופכם שזיכרון זה מעלה בכם. תפנימו את התחושות הנעימות בגוף.
• חשבו על דברים שמשמחים אתכם, על דברים חיוביים שקרו לכם, דברים שממלאים אתכם.

בזמנים כאלה צריכים "לעבוד" על מציאת שקט ושפיות, זה לא משהו שבא טבעי, להיפך אנחנו צריכים להיות בתשומת לב גבוה מהרגיל, כדי להוריד את רמת המתח.

אנחנו שגדלים במדינה, באזור רווי במלחמות, פגיעות,  טרור, רבים מאלה שבנו את המדינה שלנו הגיעו מתופת שואה, גירושים, פרעות, מגדלים כאן דורות שלמים שחוו ונפגעו מטראומות כאלה ואחרות אם באופן ישיר או בעקיפין, המערכת הפסיכו פיזית שלנו , התרבותית ,חברתית–זוכרת, ומעבירה הלאה את הזיכרון,

בואו נטפל בעצמנו, כדי שנוכל למזער את הנזקים וההשפעות שיש לאירועים מהסוג הזה.