מפגש כמחולל שינוי
מפגש כמחולל שינוי
"אי שם מעבר לרעיונות של לעשות נכון או לא נכון, יש שדה, אפגש בך שם" ההארה רומי
זרות, שונות, ריחוק, פירוד, פחד, אני צודק! אתה טועה!
איך מייצרים שינוי ממקום שלכאורה נראה שאנחנו כל כך רחוקים אחד מהשני?
בשבוע שעבר הייתי במפגש של לוחמים לשלום, החדר היה מלא באנשים שונים בעלי דעות ועמדות שונות, אנשים דעתנים, מודאגים שרוצים בשינוי, אפשר היה לחוש את המתח באוויר, חיקינו לשמוע את שני הנציגים שהגיעו ישראלי ופלשתיני, אני מנחשת שרובנו היינו סקרנים יותר לגבי הנציג הפלשתיני שסיפר על השתלשלות חייו מהיותו ילד ועד בגרותו, באיזה מציאות הוא גדל ואיך נסיבות חייו הביאו אותו להיות לוחם נגד ישראל מלא ברגשות נקם, בפועל הוא עשה ככול שיכול היה כדי לפגוע בחיילים בשטחים, הצטרף לאחת מתנועות ההתנגדות פעל ולחם כדי לשחרר את הפלשתינים מעול הישראלים.
עד ש- מתוך מצוקה כלכלית וחיפוש אחר מקורות הכנסה התגלגל לעבודה בירושלים שם פגש לראשונה ישראלים-יהודים וגילה לתדהמתו שהם בני אדם, שיש להם לב, שאיכפת להם, שהם אנשים טובים ולא בני שטן כמו שחשב קודם לכן, גם להם יש משפחה ,אימא וילדים…מהמקום הזה צמח זרע השינוי והוא נפתח למרחב חדש של אפשרויות לקרב בין העמים, מסקנתו הייתה שצריך להיפגש, לדבר ולהכיר , מאז זוהי משימת חייו, כך הוא מגדל את ילדיו ופועל בקהילה שלו ובמחוזותינו, הוא בא אלינו, יש בזה הרבה אומץ ונחישות. הוא מאוד הרשים אותי ויצאתי מהמפגש עם מחשבות רבות על מהם יחסים, איך אפשר לייצר קירבה, איך אפשר מזרים להפוך למכרים.
האירוע הזה חיבר אותי לידיעה עמוקה בתוכי שהמפגש עם האחר והיכרות עימו הכרחית ליצירת שינוי, במציאות אנחנו בורים אחד כלפי השני, אנחנו לא יודעים הרבה על האחר , אנחנו משארים ומספרים לעצמנו את הסיפורים שהתקשורת מספרת לנו, האמונות שיש לנו, הדעות הקדומות מהם אנחנו ניזונים ולא באמת מכירים ויודעים את הצד השני.
מתי למעשה חל המפנה אצל אותו אדם? ברגע שהוא פגש את האחר!
הדבר הראשון הוא המפגש- המפגש הזה נכון לעצמי, לבן או בת זוגי, לחבר/ה לקולגה לילד שלנו להורה שלנו.
אנחנו נפגשים כל יום באנשים מוכרים וחושבים שאנחנו יודעים עליהם הרבה ,למעשה לא באמת עוצרים להיפגש, אני בטוחה שאתם יכולים למצוא את עצמכם מדברים עם משהוא מוכר וכבר חושבים תוך כדי דיבור שאתם יודעים מה הוא או היא יגידו, איך הם יגיבו ואיך תענו , מי צודק ומה נכון או לא.
אלה בדיוק המקומות שאנחנו לא בהקשבה לא באמת פוגשים את האחר.
חשבו לרגע מה קורה לכם כשאתם באינטראקציה עם משהו והחוויה שלכם היא שהוא לא מקשיב לכם ולא רואה אתכם באמת, כמה זה מכווץ ומקטין ומשאיר אתכם לבד עם תחושות ורגשות לא נעימים?
לעומת זאת היזכרו בחוויה שכן הקשיבו לכם, שראו אתכם והכירו בנוכחותכם, מה הייתה שם ההרגשה? אני בטוחה שאתם יכולים להרגיש אויר, והתרחבות, קירבה, הודיה, אהבה ועוצמה, הרבה דברים נעימים שעוזרים לכולנו לגדול.
מה זה אומר אם כן לפגוש את האחר ואיך עושים את זה?
לעצור- להתבונן לראות את מי שמולנו
להכיר בנוכחותו -כפי שהוא מבלי לרצות לשנות אותו מבלי לשפוט אותו מבלי לעשות השוואות מי יותר ומי פחות
לרצות להקשיב לו- למה שיש לו לומר, להיות בקשב אמיתי עם לב פתוח
להיפתח ולהיות בסקרנות- כאילו שאנחנו לא יודעים עליו כלום
לשים לב- לפחדים שלנו ,לתחושות, לרגשות ולמחשבות שלנו, לתת גם להם מקום
לקבל- את עצמנו ואת האחר מבלי לעשות פרשנויות
להוקיר ולכבד את השוני בנינו, לפתוח את המחשבה להזדמנות, דווקא משום השוני אנחנו יכולים להרחיב את השדה שלנו, להכיל עוד מהלא ידוע לצמצם את אזורי העיוורון שלנו.
להיות מודע ולבדוק מה למדנו מעצם המפגש איך זה מקדם אותנו.
השתוממתי מהיכולת של אותו אדם לשבת , להקשיב ולהכיל את כל מה שנאמר בחדר והאמינו לי זה ממש לא היה קל, מה שבטוח שהמפגש הזה היה מפגש אנושי, שאיפשר לפתוח סדק קטן לתוך המורכבות של היחסים בנינו. נכון שלא פתרנו את הסכסוך הישראלי פלשתיני ובכול זאת המפגש האנושי נגע בכול הנוכחים בחדר ויכולנו ללמוד על התנהגות אנושית.
המפגש עם האחר מאפשר לכל אחד מאיתנו לפגוש את החלקים השונים בעצמו זוהי הזדמנות להתפתחות וצמיחה וככול שיהיו יותר מפגשים כאלה ברמות השונות של הזוגיות, החברים, המשפחה, העבודה, הקהילה, השונה והאחר נוכל לייצר תנועה של שינוי למען חיים בשלום.
אני מתרגלת את המפגשים האלה בעזרת שיטת התמקדות-focusing, מאז שפגשתי את השיטה היא הפכה לחלק מרכזי בחיי בכול הרבדים, זה עוצמתי ומאפשר לפגוש בכול פעם עוד ועוד מרחבים.
אני מזמינה אתכם להיות חלק ממרחב למידה והתעמקות, דרך ההתמקדות.